Skip to content

Categories:

עברי

הטרור נגד המדע מרים את ראשו: הטבע הוא הטוב, הציוויליזציה היא הרע

ארגון אנרכיסטי מקסיקאי שולח חבילות נפץ לאוניברסיטאות ולחוקרים הנמצאים בקדמת המדע, ושופך באותו זמן אור על סוג חדש של טרור הנעשה בשם ההתנגדות להשתלטות הטכנולוגית על האדם

15 de Agosto 2015

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2731414

טרור היא תופעה בינלאומית שמקושרת תמיד למלחמות דת, שאיפה לעצמאות או למאבקים אזרחיים, אך מסתבר שבמקסיקו מתקיים סוג נוסף של טרור, יוצא דופן במהותו – טרור נגד המדע.

זה מספר שנים שארגון אנרכיסטי אנטי־טכנולוגי בעל השם המוזר “פעילות אינדווידואלית השואפת לברבריות” (Individualidades Tendiendo a lo Salvaje – ITS) שולח מטעני חבלה לאוניברסיטאות מובילות במדינה, ומאיים לפגוע במדענים בשם ההתנגדות להשתלטות הטכנולוגייה על חיי האדם. על הכוונת נמצאים בעיקר חוקרים שעוסקים בננו־טכנולוגיה ובחקר האנטי חומר. על אף ש–ITS ביצע ב–2012 מספר פיגועים שהעלו אותו למרכז השיח הציבורי במקסיקו, הוא אינו מוכר מחוץ לגבולות המדינה. זאת, אפילו שמומחים סבורים שטרור נגד המדע עשוי להפוך לנפוץ יותר בעתיד.

ITS הוקם ככל הנראה ב–2009 ושנתיים לאחר מכן החל בפעילות אקטיבית כששלח מטען חבלה לקרלוס אולגין, ראש המחלקה לאנרגיה וננו־טכנולוגיה באוניברסיטה הפוליטכנית בטולטיטלאן. איש ביטחון בקמפוס שפתח את החבילה נפצע בפיצוץ. באותה השנה נורה למוות ד”ר ארנסטו מנדס סלינס, מומחה לביו־טכנולוגיה מאוניברסיטת מקסיקו, בעת שהיה בדרכו לעבודה. ITS נוהג לקחת אחריות רק מספר שנים אחרי ביצוע מעשיו ולכן חלק מההתקפות לא פוענחו מיד.

ב–2012 התרחשה שורה נוספת של התקפות וזו הובילה את כתב העת הנחשב Nature לערוך תחקיר על התופעה. “על חבילה בגודל של קופסת נעליים שיועדה לארמנדו הררה קוראל והיתה מכוסה בבולים, נכתב כי הוא זכה בפרס”, כך נכתב בתחקיר. הררה – איש מדעי המחשב במכון מונטריי לטכנולוגיה ולהשכלה גבוהה במקסיקו סיטי, נענע את הקופסה מספר פעמים ושמע כי יש בה חפץ קשיח. הוא פנה לחוקר הרובוטיקה אלחנדרו אצ’בס לופז, שמשרדו נמצא בהמשך המסדרון, וביקש עזרה.

כשמטען הצינור הקטן שהונח בחבילה התפוצץ ספגו השניים פגיעות קשות: אצ’בס נפגע בריאה ואילו הררה בעור התוף. למחרת פרסם ITS מניפסט מפורט ובו הסביר כי האוניברסיטה שבה עובדים השניים “שמה את יהבה על ננו־טכנולוגיה”. במניפסט נכללו שמותיהם של יעדים נוספים, חוקרים באותו מכון ובעוד שש אוניברסיטאות במקסיקו. הררה פרש מעבודתו בעקבות המקרה ומדענים אחרים הודו כי הם חוששים לביטחונם.

אחת הטענות המקובלות בקרב חוקרי טרור היא שהתקשורת במקסיקו אינה מדווחת על פעילות ITS בהוראת הממשלה, כדי לא לעודד את המחבלים. אלא שבינתיים קמה במדינה קבוצת טרור נוספת נגד המדע בשם “Wild Reaction”, שככל הנראה התפצלה מ-ITS. בחצי שנה האחרונה פרסמה הקבוצה מדי חודש הצהרות ומניפסטים ברשת ובהם קיבלה אחריות למטעני חבלה שהונחו ברחבי המדינה. כך למשל, ביולי 2015, הזהירה הקבוצה כי חבילות נפץ נשלחו לוועידת זכויות האדם שערכה הממשלה, למשרד אנרגיה ולראש מחלקת התמיכה הטכנית באוניברסיטת לוצ’רנה. “בתקופה שמלאה במידע דיגיטלי, חידושים טכנולוגיים וסטיות מלאכותיות, חשוב להמשיך לתקוף מדעים שמקדמים בידוד והכריזו מלחמה על הטבע הפראי. אלה שנאחזים בעבר הקדמון והפראי צריכים להפוך אותם למטרה. היום, כמו אתמול, אנו זועקים לארבע רוחות השמיים: הטבע הוא הטוב, הציוויליזציה היא הרע”.

מעט מאוד ידוע מי עומד מאחורי ארגוני הטרור נגד המדע. מחקרים שנערכו על קבוצות אנרכיסטיות הצביעו על כך שמדובר לרוב גברים מהמעמד הבינוני־גבוה, בעלי השכלה על תיכונית. ניתוח המניפסטים ברשת מצא כי מדובר “באנשים שיודעים להתבטא, אולי סטודנטים ללימודים מתקדמים”. פחות ברור מה גורם לארגונים אלה לפנות דווקא לאלימות, בשונה מארגונים אנרכיסטיים ירוקים או ארגונים למען בעלי חיים במקסיקו, המתנגדים לפגיעה בבני אדם.

פרופ’ בריאן נוסבאום, מומחה לטרור מאוניברסיטת SUNY Albany שעבד בעבר במטה ללוחמה בטרור של מדינת ניו יורק, אומר בראיון ל”הארץ” כי קבוצות המתנגדות לטכנולוגיה בארה”ב ובמקסיקו נוהגות להתייחס ולצטט ממאמריו של טד קצ’ינסקי, מתמטיקאי מאוניברסיטת ברקלי ששלח 16 חבילות נפץ בין השנים 1978-1995 והרג שלושה בני אדם. קצ’ינסקי, שכונה “יונבומבר” (Unabomber), לוקה בנפשו שהתפרסם באנרכו-פרימיטיביזם – זרם באנרכיזם המבקר את מקורות והתפתחות הציוויליזציה. ב-2014 נודע כי גבר שניסה לפוצץ צינור גז בטקסס התכתב עם קצ’ינסקי, המרצה מאסר עולם בקולורדו. בארה”ב פועלות גם מספר קבוצות אנרכיסטיות השואבות השראה מהאידאולוגיה האנטי־טכנולוגית של קצ’ינסקי, אך מתנגדות לאלימות.

“האידאולוגיות האלה קוסמות בדרך כלל לאנשים אינטליגנטיים. באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה היא שמאפשרת לאנשים הללו לתקשר אחד עם השני. החיסרון של הרשת, כידוע, הוא בכך שהיא מאפשרת לאנשים מקהילה בינלאומית קטנה למצוא אחד את השני. הטכנולוגיה אמנם מאפשרת לארגוני ביטחון לעקוב אחריהם, אך במקביל מתפתחות גם טכנולוגיות חדשות שעוזרות לאנשים הללו לחמוק ממעקב”, אומר נוסבאום. “המניספסט של קצ’ינסקי זוכה לשיתופים הן מהצד הימני והן מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. בעבר היו אלה סוגיות שעניינו יותר את השמאל, אבל אני מניח שככל שהטכנולוגיה הקשורה למדעי החיים, כמו שיבוט, תהפוך למרכזית יותר – סוגיות אלו ימקדו גם את הקיצוניים הדתיים. מבחינה היסטוריות, האידאולוגיות הללו לא היו מקור מרכזי לאלימות והן תמיד פעלו בשוליים. אבל לאורך זמן, קיימת אפשרות שהן יהפכו רלוונטיות יותר”.